בכנס המשפחתי שייערך עוד שבועיים (ב-6 באוקטובר, במוזיאון ארץ ישראל) יחולקו לכל המשתתפים עותקים של חוברת מזכרת, שנכתבה ונערכה על ידי אביתר (תרי) שלוש, דוד שלי. תרי העלה בפני את העניין של עמוד 72 בחוברת - עמוד זה, האחרון בחוברת, נותר מיותם, והוא חשב מה אפשר להכניס לשם. החוברת עוסקת בנושא "שלוש בתל אביב", ומספרת את סיפורם של ילדי אהרן שלוש שהקימו משפחות ובנו את בתיהם ב"תל אביב הקטנה". תרי הציע שבעמוד האחרון של החוברת נביא את הביטוי הויזואלי של הנושא "שלוש בתל אביב" - תמונות של שלטי ארבעת הרחובות התל-אביביים הקרויים על שם בני המשפחה. אז במצוותו יצאתי אתמול למסע מצולם בעקבות רחובות שלוש בתל אביב.
הרחוב הראשון שבו ביקרתי הוא לא בדיוק רחוב. הוא קיים על המפה ובכמה נווטנים (מכשירי GPS), אבל בשטח רואים רק תלולית אדמה וצמחיה. אין אפילו שלט "כאן יקום רחוב משה שלוש". מאוד מוזר, אבל צילמתי בכל זאת. אולי עוד כמה שנים, בכנס הבא של צאצאי אהרן שלוש, נצטרך תמונת "לפני", כדי להראות מה היה ברחוב משה שלוש בצהלה בשנת המאה לתל אביב. האמת שזה די מרשים שחוגגים לעיר הזו מאה שנים להיווסדה, אבל לא הספיקו להנציח את מי שנבחר לראשות העיר. הסיפור הזה מוזר אף יותר - משה שלוש נבחר לראשות מועצת העיר תל אביב בשנת 1936, לאחר שראש העיר המיתולוגי מאיר דיזנגוף הלך לעולמו. אלא שישראל רוקח פנה אל הנציב הבריטי העליון, והפציר בו שלא לאשר את המינוי, מה שאכן קרה, ורוקח מונה במקומו של שלוש. משה שלוש היה גם פעיל בהרבה מוסדות וארגונים בעיר, ובעיקר עשה רבות לפיתוח המסחר והתרבות בתל אביב של שנות ה-30.
הרחוב השני שבו ביקרתי יוצא מרחוב דיזנגוף ליד היכל התרבות, ונקרא רחוב יוסף אליהו. בשלטים מופיע גם שם המשפחה בסוגריים - (שלוש). יוסף אליהו שלוש (סבא של סבא שלי) היה הקבלן של אחוזת-בית, הנחשבת לשכונה הראשונה של תל אביב. הוא בנה מחצית מבתי השכונה ואת המבנה הציבורי הכי חשוב בה - הגימנסיה הרצליה. ועל כך כתב בספרו האוטוביוגרפי "פרשת חיי": "בלבי נשתרשה הכרה ברורה שכאילו אני בונה לעצמי ולא אכפת בלבי אם אעבוד חינם, אלא אך ורק למען הזכות שנתן לי הוועד להיות מקים את בניין הגימנסיה ולא לקבלן אחר." יוסף אליהו גם היה חבר בוועד תל-אביב ושימש כיד ימינו של ראש העיר דיזנגוף, שכינה אותו "אחיעזר ואחיסמך", כך שאין זה מפליא שרחוב יוסף אליהו עומד בניצב לבסיסו של רחוב דיזנגוף. מה שכן הפתיע אותי, זה שהצלמת והעורכת של הסרט התיעודי שהכנתי לקראת הכנס המשפחתי, ציינה (מאוחר מאוד לתוך ההפקה) שכשהתגוררה בתל אביב, היא שכרה דירה ברחוב יוסף אליהו. עולם קטן.
על רחוב אהרן שלוש בוודאי אין צורך להכביר במילים. אבל לרחוב הזה, שחוצה את נווה צדק ושבו ניצב ביתו של אהרן שלוש, יש אחות תאומה - סמטת אהרן שלוש. מי שהולך ברחוב שלוש, וחוצה את גשר שלוש לכיוון רחוב אילת (דרך יפו), יראה מימינו את הסמטה הלא-ממש-צרה והלא-ממש-קצרה הזו. רחוב שלוש וסמטת שלוש הם הסיבה שהרחוב על שם משה שלוש נקרא "רחוב משה (שלוש)" והרחוב על שם יוסף אליהו שלוש נקרא "רחוב יוסף אליהו (שלוש)" (זה יהיה מבלבל אם יהיו באותה עיר שלושה רחובות שייקראו "שלוש"). בכך השלמתי את המסע בארבעת הרחובות הקרויים על שם שלוּשים בתל אביב. ובנקודה זו מאוד התרשמתי ממגוון האופנים שבהם ניתן לרשום "שלוש". בלועזית זה כבר לא מפתיע אותי - כבר ראיתי shlush, shloush, sloush, schlos, chlouch, shlouche וכו' - ואנחנו במשפחה בכלל כותבים CHELOUCHE. אבל מסתבר שגם בעברית יש הרבה מקום לגיוון - אולי לא באיות, אבל לכל הפחות בעיצוב. האפשרויות פשוט אינסופיות.
*התמונות לקוחות מכמה מקורות: המפות מ-Google Maps, הטקסטים ממדריך הרחובות של עיריית תל אביב ומ"האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו", התמונות ההיסטוריות מאוצר התמונות של קרוב המשפחה שלי אור אלכסנדרוביץ' ורק התמונות מ"השטח" מהרחובות עצמם שלי.
הרחוב הראשון שבו ביקרתי הוא לא בדיוק רחוב. הוא קיים על המפה ובכמה נווטנים (מכשירי GPS), אבל בשטח רואים רק תלולית אדמה וצמחיה. אין אפילו שלט "כאן יקום רחוב משה שלוש". מאוד מוזר, אבל צילמתי בכל זאת. אולי עוד כמה שנים, בכנס הבא של צאצאי אהרן שלוש, נצטרך תמונת "לפני", כדי להראות מה היה ברחוב משה שלוש בצהלה בשנת המאה לתל אביב. האמת שזה די מרשים שחוגגים לעיר הזו מאה שנים להיווסדה, אבל לא הספיקו להנציח את מי שנבחר לראשות העיר. הסיפור הזה מוזר אף יותר - משה שלוש נבחר לראשות מועצת העיר תל אביב בשנת 1936, לאחר שראש העיר המיתולוגי מאיר דיזנגוף הלך לעולמו. אלא שישראל רוקח פנה אל הנציב הבריטי העליון, והפציר בו שלא לאשר את המינוי, מה שאכן קרה, ורוקח מונה במקומו של שלוש. משה שלוש היה גם פעיל בהרבה מוסדות וארגונים בעיר, ובעיקר עשה רבות לפיתוח המסחר והתרבות בתל אביב של שנות ה-30.
הרחוב השני שבו ביקרתי יוצא מרחוב דיזנגוף ליד היכל התרבות, ונקרא רחוב יוסף אליהו. בשלטים מופיע גם שם המשפחה בסוגריים - (שלוש). יוסף אליהו שלוש (סבא של סבא שלי) היה הקבלן של אחוזת-בית, הנחשבת לשכונה הראשונה של תל אביב. הוא בנה מחצית מבתי השכונה ואת המבנה הציבורי הכי חשוב בה - הגימנסיה הרצליה. ועל כך כתב בספרו האוטוביוגרפי "פרשת חיי": "בלבי נשתרשה הכרה ברורה שכאילו אני בונה לעצמי ולא אכפת בלבי אם אעבוד חינם, אלא אך ורק למען הזכות שנתן לי הוועד להיות מקים את בניין הגימנסיה ולא לקבלן אחר." יוסף אליהו גם היה חבר בוועד תל-אביב ושימש כיד ימינו של ראש העיר דיזנגוף, שכינה אותו "אחיעזר ואחיסמך", כך שאין זה מפליא שרחוב יוסף אליהו עומד בניצב לבסיסו של רחוב דיזנגוף. מה שכן הפתיע אותי, זה שהצלמת והעורכת של הסרט התיעודי שהכנתי לקראת הכנס המשפחתי, ציינה (מאוחר מאוד לתוך ההפקה) שכשהתגוררה בתל אביב, היא שכרה דירה ברחוב יוסף אליהו. עולם קטן.
על רחוב אהרן שלוש בוודאי אין צורך להכביר במילים. אבל לרחוב הזה, שחוצה את נווה צדק ושבו ניצב ביתו של אהרן שלוש, יש אחות תאומה - סמטת אהרן שלוש. מי שהולך ברחוב שלוש, וחוצה את גשר שלוש לכיוון רחוב אילת (דרך יפו), יראה מימינו את הסמטה הלא-ממש-צרה והלא-ממש-קצרה הזו. רחוב שלוש וסמטת שלוש הם הסיבה שהרחוב על שם משה שלוש נקרא "רחוב משה (שלוש)" והרחוב על שם יוסף אליהו שלוש נקרא "רחוב יוסף אליהו (שלוש)" (זה יהיה מבלבל אם יהיו באותה עיר שלושה רחובות שייקראו "שלוש"). בכך השלמתי את המסע בארבעת הרחובות הקרויים על שם שלוּשים בתל אביב. ובנקודה זו מאוד התרשמתי ממגוון האופנים שבהם ניתן לרשום "שלוש". בלועזית זה כבר לא מפתיע אותי - כבר ראיתי shlush, shloush, sloush, schlos, chlouch, shlouche וכו' - ואנחנו במשפחה בכלל כותבים CHELOUCHE. אבל מסתבר שגם בעברית יש הרבה מקום לגיוון - אולי לא באיות, אבל לכל הפחות בעיצוב. האפשרויות פשוט אינסופיות.
*התמונות לקוחות מכמה מקורות: המפות מ-Google Maps, הטקסטים ממדריך הרחובות של עיריית תל אביב ומ"האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו", התמונות ההיסטוריות מאוצר התמונות של קרוב המשפחה שלי אור אלכסנדרוביץ' ורק התמונות מ"השטח" מהרחובות עצמם שלי.
